החיידר: אלימות מחרידה ככלי חינוכי

מאות אלפי ילדים צעירים לומדים במערכת החינוך החרדית המוקדמת, "החיידר", מגיל חמש או שש ועד כיתה ח'. אין מספרים רשמיים בנוגע לכך, אבל הערכות סוברות שבמערכת החינוך הזאת, שבה נקבע עתידו של ילד, מתקיימת במקרים רבים מאוד אלימות קשה וממוסדת כלפי התלמידים. אלימות כזאת, שהיא כלי חינוכי בידיו של מורה ומנהל, קיימת במוסדות המיינסטרימיים ביותר, ידועה לחלוטין להורים ונעשית בהסכמתם. היא יכולה להופיע כהתעמרות נפשית ויכולה לבוא לידי ביטוי בהכאה של תלמידים, אפילו בני חמש, באלף דרכים יצירתיות ותוך השפלתם בפני הכיתה או בית הספר כולו.

הבמאי מני פיליפ עבר בעצמו במערכת החינוך הזאת וספג בה את היחס הזה, אבל סבר שמדובר היה בתופעה שעברה מהעולם. לפני כמה שנים, כרעש משנה לניקוי האורוות שחוללה "מי טו", הפך פוסט שסיפר על האלימות הזאת לוויראלי. הוא הביא למאות עדים שסיפרו גם הם על חוויות מחרידות דומות והביאו אותו לביים את "החיידר". ב"החיידר", שמשודר בהוט 8 וזמין ב־VOD של הוט, מביא פיליפ דברים בשם אומרם. כל משתתפי הסרט מדברים בו בפנים גלויות — מפיליפ ואחיו שבשנות ה–40 לחייהם ועד צעיר המעידים, רק בן 11, שמלווה באמו ובאחיו הגדול ממנו בשנים אחדות ומספר גם הוא על חוויותיו.

עדות אחרי עדות (וכמה מראות קשים בסופו של הסרט שצולמו בתוככי מוסדות) הולך ונצבר הרושם האיום על החברה שיוצרת מערכת החינוך הזאת. המשתתפים עצמם מספרים על המבוגרים שהפכו להיות בעקבותיה ועל השפעותיה עליהם, על הציבור ככלל ואפילו על נבחריו. "החיידר" מבקש להנכיח את ההשפעה ולדבר על ההתעללות. אפשר רק לקוות שיביא גם לשינוי.