כאפה לפנים, תרתי משמע: האלימות הפיזית והנפשית במערכת החינוך החרדית נחשפת

חובה לדבר על הדוקו "החיידר" של מני פיליפ, מקבץ אוסף מחריד של עשרות עדויות בגוף ראשון המגוללות פגיעה שיטתית של רבנים־מחנכים בתלמידים שלהם, עד שמתחשק לצעוק: די!

לכן "החיידר" הוא מסמך כה מטלטל. הוא מציף את ממדי האלימות הפיזית והנפשית שמופעלת עשרות שנים (ונהוגה עד היום) במערכת החינוך החרדית. מכות עד שבירת עצמות, השפלות פומביות והתעללות מנטלית בילדים בגיל בית ספר יסודי, ובחסות שיטות חינוך קפדניות ומיושנות.

פיליפ הוא לא סתם היוצר, אלא הוא גם גיבור מעורב. כילד ספג התעללות קשה בעת לימודיו ב"חיידר" והוא מפרט עליה מול המצלמות. הוא מתעמק יחד עם מרואייניו בהשפעות שהיו לחוויות הללו בבגרותם, על בעיות נפשיות שנוצרו - מהתקפי חרדה, קשיים במתן אמון ועד נטייה להגיב באלימות פיזית.

אחד מהרגעים המצמררים בדוקו הוא הקלטה של שיחת טלפון, שבה פיליפ משוחח עם מנהל החיידר של בנו. האב המודאג שומע הסברים מדוע אלימות שכזו היא שיטת חינוך יעילה המבוססת על פלפולים הלכתיים שכתובים במקורות. בתום מו"מ ממושך הוא מגיע לאיזשהו סיכום עם המוסד כי לא יפגעו פיזית בבנו, אבל מה שהרגיש לו באותו רגע כניצחון של אבא מגונן - הפך בדיעבד לשיתוף פעולה עם התופעה.

הרי יש אינספור דרכים אחרות להתעמר בילדים גם בלי להרביץ להם מכות. ולהשאיר את הילד חסר הישע כלוא בתוככי המוסד המתעלל זו הצרה האמיתית. את זה פיליפ הבין רק במהלך העבודה על הדוקו. כאפה לפנים, תרתי משמע.